החלטה בתיק ת"א 6905-04

1.         לפניי בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן על פי צד אחד לבקשת התובעת, אחים פתחי חברה לבניין בע"מ (להלן: החברה) על דירת המגורים של הנתבעת ביישוב כרכור (להלן: הדירה) להבטחת סכום התביעה עד לסך של 176,000 ש"ח.

2.         לטענת הנתבעת, לא היה מקום ליתן צו עיקול זמני על פי צד אחד אלא שומה היה לקיים דיון במעמד הצדדים תוך מתן הזדמנות נאותה להגיש תגובה על הבקשה. בעצם הגשת בקשה על פי צד אחד רואה הנתבעת חוסר תום לב מצד החברה. הדבר מקבל משנה תוקף לדעתה לנוכח הפגיעה בזכות הקניין שלה בדירה, שמוגנת בחוק יסוד. עוד סבורה הנתבעת כי בקשת העיקול נגועה בפגם חמור מחמת השיהוי הרב בהגשתה - זמן רב לאחר הגשת התובענה כאשר ההליך המשפטי מצוי בעיצומו.

עוד היא טוענת, כי לא הוכח יסוד ההכבדה בלעדיו אין ליתן צו עיקול. כן טוענת הנתבעת כי הוכחה הגנה לכאורה מפני תביעת החברה, עובדה השוללת קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לתביעתה. לדברי הנתבעת, חישוב סכום התביעה במטבע ישראלי לוקה בפגם שכן חושב על בסיס שער מטבע בלתי נכון. כתוצאה נוצר פער של למעלה מ-30,000 ש"ח  בין סכום התביעה לבין הסכום שנקבע בחוזה ואשר לא שולם מחמת טענת הקיזוז שהועלתה על ידה.

3.         העובדות הצריכות הנן בתמצית, כדלקמן:

א) החברה עוסקת בביצוע עבודות בניה, לרבות עבודות שיפוצים. הנתבעת הנה הבעלים של הדירה. ביום 25.8.96 נכרת חוזה בין הנתבעת לבין החברה לפיו הזמינה הראשונה עבודות בניה רחבות היקף בדירתה. תמורת עבודות אלו התחייבה לשלם סך של 128,000 דולר של ארצות הברית, מתוכו שילמה 97,458 דולר ונותרה יתרת חוב בסך 30,542 דולר. סכום זה במטבע ישראלי על בסיס שער היציג של הדולר נכון ליום 30.8.97, מסתכם בסך 137,439 ש"ח.

            ב) לטענת הנתבעת, עבודת החברה לוקה בפגמים רבים ויש צורך לבצע תיקונים רבי היקף. לפי חוות דעת המהנדס משה סיגורה מטעמה, מסתכמת עלות ביצוע התיקונים בסך 140,800 ש"ח בצירוף מע"מ, וסכום זה זכאית לקזז מיתרת חובה לחברה.

            ג) לכתב התביעה צרפה החברה את חוות דעתו של  מאיר אבוקסיס, מומחה מטעמה, הנושאת תאריך 30.6.97 לפיה נותרו עבודות מעטות לגמר הבניה (אין בחוות הדעת הערכת עלויות).

            ד) נוכח הפער בין חוות דעת הצדדים מונה בהסכמה המהנדס מנחם המר כמומחה מטעם בית משפט (להלן: המומחה). לפי חוות דעתו קיימים בעבודת החברה ליקויים שונים שעלות תיקונם מסתכמת בסך 32,505 ש"ח.

            ה) בהתאם להחלטת בית המשפט הושת שכרו של המומחה על שני הצדדים בחלקים שווים. כמסתבר, מחמת חסרון כיס לא שילמה הנתבעת את מלוא חלקה, ונותרה יתרה בלתי מסולקת בסך 4,000 ש"ח. על מנת שלא לעכב את הדיון (שכן עקב אי-תשלום חלקה בשכר הטרחה התעכבה קבלת חוות הדעת) הוחלט כי בשלב זה תשלם הנתבעת 1,500 ש"ח (בנוסף לסך של 2,200 ש"ח ששילמה קודם לכן) בשלושה שיעורים והיתרה (2,500 ש"ח) תשולם על ידי החברה, וכך היה.

4.         בסמוך לאחר קבלת חוות דעת המומחה פנתה החברה בבקשה להטלת צו עיקול זמני על הדירה להבטחת סכום התביעה בניכוי עלות התיקונים לפי חוות דעת המומחה, על בסיס עלות לחברה. סכום העיקול המבוקש הסתכם בסך 194,129 ש"ח.

5.         ביום 22.12.10 ניתן צו עיקול זמני על פי צד אחד לפיו הוטל עיקול על הדירה להבטחת סך של 176,000 ש"ח (סכום התביעה משוערך למועד מתן הצו בניכוי עלות תיקון הליקויים לפי הערכת המומחה על בסיס ביצועו על-ידי קבלן מזדמן מטעם הנתבעת).

מתן צו עיקול על פי צד אחד

6.         בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני על פי צד אחד (או במעמד צד אחד). בניגוד לסעדים זמנים אחרים (ראה תקנה 367(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 [להלן: התקנות]) הרי שבמקרה של עיקול זמני ככלל יינתן הצו על פי צד אחד או במעמד צד אחד ועל המעונין בביטולו לעתור בבקשה מתאימה לבית המשפט. אם הוגשה בקשה כאמור, יבחן בית המשפט (או הרשם) את נכונות מתן הצו (ראה תקנה 367(ג) לתקנות). 

7.         אין בהגשת הבקשה להטלת עיקול זמני על פי צד אחד כמו גם בעצם נתינתו כדי לפגום בהליך וממילא אין לראות בכך משום התנהגות חסרת תום לב מצד החברה.

שיהוי

8.         העובדה שהבקשה הוגשה בשלביו המתקדמים של ההליך המשפטי אינה פוגמת אף היא בהליך. ברגיל, בקשה לעיקול זמני מוגשת בד בבד עם הגשת התובענה ברם אין מניעה כי זו תוגש בשלב מאוחר יותר. במקרה דנן הוגשה הבקשה בשלב בו התברר לחברה כי מצבה הכלכלי של הנתבעת מקשה עליה לקיים התחייבויותיה הכספיות, דבר אשר עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, היה וינתן לטובתה. אין לראות בכך פגם.

9.         מעבר לכך, שיהוי בהגשת הבקשה מהווה אחד השיקולים, ולאו דווקא החשוב שביניהם,  שעל בית המשפט לשקול בעת מתן החלטה בבקשה למתן סעד זמני. פסקי הדין עליהם הסתמכה הנתבעת (רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, פ"ד נה(4) 433 ורע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א-יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ, פ"ד מז (1) 45) אינם יכולים לסייע לה, שכן אינם עוסקים בעיקול זמני אלא בצו מניעה זמני, אשר השיקולים לנתינתו שונים בתכלית.

אי-הוכחת יסוד ההכבדה

10.        תקנה 374 לתקנות קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאים ליתן צו עיקול זמני אם " שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".